האתר בהרצה

למה להסתפק באחת אם אפשר לחלוק שתיים?

מנה ראשונה היא (עוד) דרך ליהנות מכל העולמות: היא תוספת קטנה שמעשירה את הארוחה, מגוונת את הטעמים ויוצרת הרמוניה מדויקת.

באופן אישי אני צריכה ואוהבת הרבה טעמים, ולכן מנה ראשונה היא דרך נהדרת עבורי ליצור חוויית אכילה שלמה. באופן אישי, אעדיף לבחור בכמה מנות ראשונות כדי לחלוק אותן עם שותפיי לארוחה. אבל בתפריט החדש של לנדוור יש מבחר של מנות ראשונות, שאפשר גם לאכול לבד וגם לחלוק.

בתהליך פיתוח המנות בכלל, אני תמיד חושבת על שילובי הטעמים. זה גם מבטא את הדרך בה אני חושבת על אוכל, כמו להלחין שיר מוזיקלי מתווים שונים כדי שיהיו לו פתיח, בתים, פזמון וסגיר. כך גם בקולינריה. התווים הם הטעמים (מתוק, מלוח, חריף וחמוץ) והמנה שאני רוצה ליצור היא הטעם החמישי, האומאמי. את הטעם הזה אין דרך להגדיר כמו את הטעמים האחרים. תנסו למשל להגדיר את הטעם של עגבניות או אנשובי.

מה כדאי לאכול ליד הדג?

כשפית, אני רוצה שהאוכל ירקוד לאנשים בפה. שיקחו ביס ולא משנה מה אני אגיש להם, שניצל, פסטה או עוגת גבינה, הם ייהנו מהחוויה שבה כל אחד או לפחות חלק מארבעת הטעמים יהיו בפה.

ואם לוקחים מנות ראשונות ומנות עיקריות, אפשר להגיע לחוויה המלאה, של כל הטעמים. למשל, שילובים שאני אוהבת: אם המנה העיקרית שלי היא פסטה אז למנה הראשונה אקח סלט, אם העיקרית היא פילה דג, ארצה למנה הראשונה לביבות מנגולד, קפרזה סלקים (מוצרלה פרסקה, עגבניות שרי, סלק צלוי, בזיליקום ורוקט בוויניגרט בלסמי) או בוריק חציל (בצק פילאס אפוי, מוגש עם יוגורט עשבים). בחוויה שלי מתוך הסתירות של הטעמים והחיבור ביניהם נולדת ההרמוניה של הטעם.

ועוד משהו

אני מאמינה במעט מרכיבים שמייצרים חוויה שלמה ולא במנות מופרכות עם המון מרכיבים וחומרי גלם. אני מעדיפה להדגיש כל חומר גלם כדי שהוא יקבל את הביטוי שלו.